[vc_row][vc_column width=\"1/6\"][/vc_column][vc_column width=\"2/3\"][vc_column_text]
שופר בתקופה העתיקה
ממה עשוי השופר?
בתקופה העתיקה השתמשו בשופרות של צדפים (קונכיות).
היום יש עדיין תרבויות שונות בעולם שמשתמשים בשופר צדף (קונכיה) כמו בטיבט ובהוואי.
היהודים היום שמשתמשים בשופר,עשוי לפי המסורת הישראלית העתיקה מקרן של איל או של יעל, הוא נמנה עם הכלים הטבעיים והקדומים ביותר.
לצורך של מה השתמשו?
למעשה, השופר הוא כלי המשמש להשמעת קול ולא נגינה.
אפשר להפיק מהשופר צלילים מעטים בלבד.
הטיבטים עד היום משתמשים בשופר צדף לטקסים, בתפילות המנטרות שלהם, לריפוי ולהעלאת התדר.
השופר בישראל הוא כלי רב תפקודי ורב משמעותי,הוא משמש לעברת מסרים כמו בעתות שלום, בעתות מלחמה, במעמדים מלכותיים, בעבודת הקודש, בימי חול ובימי חג ומועד.
וזאת הסיבה ששופר הפך לסמל מקובל המופיע לעתים קרובות לצד מנורת המקדש, בקישוטי בתי כנסת, בפסיפסים, על מנורות חרס ואפילו על מכסים של ארונות מתים.
ציתותים מהמקורות היהודית על השופר.
- עם ישראל נותן מעמד חשוב לשופר בגלל שמיחסים לו את זעקת אברהם אבינו בעקדת יצחק.
- תרועת השופר מילאה תפקיד מלחמתי-מאגי בזמן כיבוש יריחו: \"ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות היובלים לפני הארון וביום השביעי תסבו את העיר שבע פעמים והכהנים יתקעו בשופרות\" (יהושע ו\',ג\').
- מלחמת גדעון במדיינים: \"ותקעתי בשופר אנכי וכל אשר אתי ותקעתם בשופרות…\" (שופטים ז\',יח\').
- \"…ויתקעו בשופרות ונפוץ הכדים אשר בידם\" (שופטים ז\',יט\')
- \"ויתקעו שלשת הראשים בשופרות…וביד ימינם השופרות לתקוע ויקראו חרב ליהוה ולגדעון\" (שופטים ז\',כ\').
- השופר מופיע בפעם הראשונה במעמד הר סיני עלה בין הקולות והברקים, קול שופר: (חזק מאוד, שהחריד את העם. וכן מתואר בספר שמות יט 19-16 ).
\"ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר, ויהי קולות וברקים, וענן כבד על ההר, וקול שופר חזק מאוד, ויחרד כל העם אשר במחנה. ויוצא משה את העם לקראת האלוהים מן- המחנה, ויתייצבו בתחתית ההר. והר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו ה\' באש, ויעל עשנו כעשן הכבשן, ויחרד כל ההר מאוד. ויהי קול השופר הולך וחזק מאוד, משה ידבר, והאלוהים יעננו בקול\".
השופר מופיע בתורה 72 פעמים בתפקידים והקשרים שונים.
72 פעמים שופר = 72 שמות השם.
התלמוד מתאר על סוגי השופרות השונים שהיו בבית המקדש למשל בראש השנה נהגו לתקוע בשופר העשוי מקרן של איל שפייתו מצופה זהב ואילו ביום הכיפורים נהגו לתקוע בשופר העשוי מקרן של איל שפייתו מצופה כסף.
עד היום נשמרו שלוש נוסחאות של השופר: תקיעה-קול ארוך וסיום מקוטע,שברים-החלפה מהירה בין הטון היסודי וצליל עלי ותרועה-קול מקוטע.
[/vc_column_text][/vc_column][vc_column width=\"1/6\"][/vc_column][/vc_row]